#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הדרך שצריך לשוח כשצריך:<br>1. כמה ישוח, מה הדין ש""ץ העובר ע""ז (בדעת רבי יוחנן - רבי אמי, רבי חייא בר אבא)?<br>2. איך לא ישוח?<br>3. באיזה מילה ישחה (רבי ירמיה, חנן בר בא)?"	"1. בלבד שלא ישוח יותר מדאי. רבי שמואל בר נתן בשם רבי חמא בר חנינא - מעשה באחד ששחה יותר מדאי והעבירו רבי. דעת רבי יוחנן - לרבי אמי - היה מעביר הש""ץ. לרבי חייא בר אבא - היה גוער אבל לא מעביר. <br>2. רבי ירמיה - לא ישוח רק הראש בלא הגוף כמו חרדונא [צב של התורה], אלא ""כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך"".<br>3. מרבי ירמיה הנ""ל נראה ב""ה'"", שלמד מ""תאמרנה ה'"". אבל חנן בר בא אמר לת""ח שבבית המדרש, שראה את רב כשאמר ברוך אתה - שוחה, לפני שאמר ה' - זוקף. ושמואל קם ונשק על פי כשאמרתי הדברים לפניו. <br>רבי אמי שאל על חנן בר בא - שכתוב ""מפני שמי ניחת הוא"", אבל רבי אבין דוחה, שאם היה כתוב ""בשמי ניחת הוא"", משמע שצריך לשוח בשעת הזכרת ה', אבל בפסוק כתוב ""מפני שמי ניחת הוא"", מפני הכוונה קודם שיזיכר את ה'."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/מאימתי/דף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. אלו ברכות שפותחין בהן בברוך?<br>2. למה ברכות ... שסמוכות לברכה אחרת ואפ""ה יוצאים מהכלל הנ""ל: א. ברכת ""אשר גאל"" בליל פסח [סמוך להלל]? ב. ברכת ""הבדלה"" [סמוכה לנר ובשמים]? ג. ברכת ""הזן את העולם"" [סמוכה ל""נברך"" שאכלנו משלו]? ד. ברכת ""הטוב והמטיב"" בברכת המזון? ה. קידוש?"	"1. כל הברכות פותחין בהן בברוך ואם היתה ברכה סמוכה לחברתה כגון ק""ש ותפילה אין פותחין בהן בברוך. <br>2. א. כיון שאמר רבי יוחנן, שהלל אם שמעה בבית הכנסת יצא אינו נקרא סמוך. וזה שמסיים בברוך, שיש בברכה זה ב' ברכות, חצי הראשון לשעבר גאולת מצרים. סוף הברכה להבא, שיגאלנו ה' במהרה בימינו. ב. כיון שרבי בא בר זבדא אמר שרבי היה מפזרן [מברך כל ברכה בזמן אחר] וחוזר וכוללן על הכוס להוציא את בניו ובני ביתו, ומנהג רבי חייא רבה היה שכן מכנסן. אבל לרבי אי""צ לאומרם על הכוס, ולכן אינו סמוכה. ג. כיון שאם היו שנים יושבים ואוכלים אינן אומרים נברך, תקנו תמיד שיפתח בברוך. וזה שמתסיים ברכה זה ב""ברוך.. הזן את הכל"" נשאר בקשיא. ד. שנתייסד אחר ברכת המזון, כמו שאמר רב הונא שנתקן משניתנו הרוגי ביתר לקבורה. הטוב - שלא הסריחו, המטיב - שניתנו לקבורה. ה. כיון שאם היה יושב ושותה מבעוד יום וקדש עליו היום אינו אומר בורא פרי הגפן. וזה שמסתיים בברוך, אמר רבי מנא - שטופס ברכות כך הוא, שכל פעם שיש מטבע ארוך חותמים בברוך."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/מאימתי/דף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. מה הכלל, מתי פותח בברוך ומתי לא?<br>2. האם אומרים פסוק בסוף ברכה לפני החתימה?<br>3. מה הכוונה ""כל הברכות אחר חיתומיהם""?<br>4. מה הדין אלו שחותמים ב""רחם על ציון"" בברכות ההפטרה בפסוק ""צהלי ורוני יושבת ציון""?"	"1. רבי יודן - מטבע קצר פותח בהן בברוך ואינו חותם בהן בברוך מטבע ארוך פותח בהן בברוך וחותם בברוך. <br>2. לא. שצריך לומר לפני החתימה כעין החתימה. <br>3. רבי יצחק ברבי אלעזר - אחר חתימה ממש, שאם טעה ואמר במקום יוצר אור מעריב ערבים וחתם ביוצר אור יצא. גמרא - [שהנ""ל טעה ואי""ז הכוונה, אלא] שסמוך לחתימה צריך מעין החתימה. <br>4. אין בזה בעיה של פסוק בסוף ברכה, כיון שקשור לעצם הברכה."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/מאימתי/דף טו		
